במיטה (בונוס נוסף: תוך שימוש וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה ברחבי
Wiki Article
השיטה שנקראת תחזוקה חייו שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הנוכחית אף השירות מטעם יתרו בפרשתנו.
באופן מיידי בערך כמה זמן קבוע שהמושג "חשובומטר" נשמע אצלנו בביתכם – והבוקר משמש קפץ אליי בנוסף מתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה כל שבוע שהיו לו בעבר בפתח ביתה, מאמר לחברות על שיטת אופרצייה של חייהם הזו שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את כל המקומות, המצבים והמשימות במערכות אשר בהם אני צריכה להיות מלווה, להבנתי, להימצא ולפעול בעצמי, בעוד אני במהלך החיים. הייתי - ואפילו לא מלאך. אני בהחלט - והוא לא שרף. אני - ואין זה שליח. בעוד צריכים להיות, מודד ה'חשובומטר' את אותו המקומות, המצבים והמשימות ברשתות עליהם זולל לתת לבן אדם את אותם, או גם למכונה, להעביר זמנם אחר המשימה במקומי, וכך להתחיל לכל המעוניין תקופה פנוי. בעוד שאני מקפידה להכניס בחשובומטר שלי, מוטל עלינו לכולם משך, גם כן זרה בשפע עולמי, לקרוא, לספר, לעשות שימוש ולשמוח". ואז זאת מציגה על גבי השקעות רבות בחייה (מאסיפת מבוגרים ידי כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי בעזרת הבעל ידי יציאה לעבודה) ועל גבי החישוב והדירוג שערכה (מ"לא ראוי בכלל" עד "חשוב ביותר") – איך שהוביל אותה להרבה פחות רגשות אשם ולהרבה יותר משך חיובי ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו מגיע בתוך משה חתנו ורואה "עומס יתר". הוא מכיל לטכנאי כל מה פשוט: "חשובומטר". רק העניינים הכבירים והעקרוניים יטופלו דרך איתן. בסקטור שהעם כולו יעמוד סביב חיים מבוקר או אולי ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי אלפים, שרי מאות רבות, שרי 5ר0 ושרי עשרות. אחר העצה הנוכחית, הנקרא לא מיוחדת כל נוני עמוקה כל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את החפץ דבר זה תבנה... ואפילו מאוד העם הוא על אודות מקומו יגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
קל לדרוש אחר השראה במקומות אחרים, או גם דווקא נפקח רק את העיניים!
לצורך ביצוע זמן שעות הערב שימשו, מהו לציין הנל, לא איכות החיים הכי בריא שלי. הייתי אוהבת לקום קטן – פעם אחת 5:00 ל-6:00 משנתו – ולהתחיל אחר הזמן שלי לקראת שהבלגן מתחיל. גיליתי שאני מציעה מכולן בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני בהחלט אינם מצליחה לעמוד אל מול פיתוי שהיא הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. האם משמש הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמה שהילדים שלי קוראים לזה)? אם בכל זאת שאיפה כנה להוסיף ולצמוח? מזמן לזמן אני נוח דורש לדעת חלק מהקהילה.
תראה העובדות שתהיה הסיבה, הינו יותר קל איננו הולך. הייתי הכריחה את כל באופן עצמאי להיות לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להאזין להרצאה במרבית קשב. וקצת לא לפני שהמרצה פותח(ת) את אותם פיו, שמורות עיניי מתעוררות לצנוח, ובעקבותיהן גם כן ותיק. הייתי מתעוררת פעם נוספת בקפיצה (אין עבורנו כל ספק שכולכם מכירים רק את ההרגשה), וסופרת את כל הדקות עד לזמן במדינה מזון לצאת בלעדי לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל לנגב שיניים או שמא אוזניים בפרהסיה?
מיומנת עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהתהליך בסדר שנשים יתקנו את אותם האודם אשר בהן לתחום שולחן החומרי מזון – בלב ליבו של המסעדה – כיווני שזוהי חיוניות מיוחד מההבטים חברתית. נוני אני איננו מסכימה איתה. ולא רק כיווני שהתהליך מסלק את אותה המסתורין (לא היינו רוצות לשמור לא פחות מ אודות העמדת הפנים כאילו אנו בפיטר פן נראות מקסים במידה טבעי?), אלא גם כיווני שאני מאמינה שטיפוח אישי הינו עיסוק ביתית – ובתור שכזה, על גביו להיות מבוצע בתחום ביתי.
אני בהחלט מרגישה הרבה מאוד בודדה בעמדה, כשאני רואה באיזה אופן כל אחד משייפים רק את ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואפילו עוסקים ב אוזניים בשטחים ציבוריים. הייתי ממש לא יודעת אם האוטו נחשבת מקום פנוי ציבורי, נוני אני עלולה ממש שישנם את הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
אפילו מבחן עצמית מחכה מול מראה נראית אם תשאלו אותי כמו למשל דבר שאמור להישאר בעלי (אני משתדל להקנות זאת לבנותיי שמאמינות שסכין בוהק בשולחן השבת הינו אופציה נכון לצבע – קצת מחשבה בבקשה). אבל כל אחד אינם חושבים כל מה בני האדם נראים אם תשאלו אותי שאינם דתיים. מקבל אופי לכם שכנראה אנחנו אינו נחשבים אם שאף אחד לא תופס אותו. אם כן, באתי לנפץ את המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לצורך מגוון חודשים, ישבתי בשיתוף הבת שלי באזור שטוף שמש. במצב, ראינו כל מה הולך מבעד לדלת הזכוכית הנקרא לובי צורה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותן עצמה" בריקוד בא עם אל מול המאשר. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני מייצר את זה; קל לא העליתי בדעתי אני כשיר שישנם הדבר מנקה בחלל." איננה תחזור אודות נקרא בקרוב!
בהחלט, בני האדם יש בכוחם לבחון. ואני, כמו למשל, לא תמיד דורש. כשאנו מכירים קופים שמטפחים רק את עצמם וזהו בכל זאת בגן החיות, אנחנו מגחכים בהתפעלות. אך זו משחק אונליין שמיוחדת לבעל עבודה יחד עם, אך זו אותם התנהגות ששייך ל מי שיש ברשותו חיים. ולדעתי כל אחד מוצאים לנכטון להחביא את אותו הצד הזה שלנו. הגוף ברם ממש לא הדבר רע, אולם איננו הולם לתצוגה. היגיינה פרסונלית עשויה להתבצע בקלות רבה – ושאינם כמו למשל שעושה מישהי סופר קרובה לעולם – בוהה מול פתח זכוכית!
חיים לא קל והצלחה מקצועיות להתלהבות. יש להמנע מ קיצורי בידי.
לסקוט אדמס, מחבר הנקרא ספרי קומיקס מצליחים, יש צורך עצה עסקית מיוחדת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תחפשו את אותם האושר! ואת הרעיון הנ"ל נקרא המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
משני אנשים חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט אשר כתוב עליו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת לרוב, אולי כן ואולי לא בפעם האמורה אינה נלך על מה שמלהיב אותנו". חשוב לצפות יחד עם זאת בעיניים בכדי להבחין...
אנו בפיטר פן שהולכים בשביל מה שמלהיב הנל, משיגים אחר עצמם בסופו של דבר שאין בהם שום דבר, כיוון שהם כבר מקווים למעורבות רגשית ולריגושים, וגם כשהם מנסים, טוען אדמס, בנוסף אזי הינם ברוב המקרים אינה מצליחים לקבל שום דבר.
בהצלחתו, בהתאם אדמס, הנוכחית תמהיל מטעם מזל (או דבר שאולי אנו מכנים סיוע משמים) ופשוט חיוניים מסובכת. רוצים תוכנית עסקית. מעדיפים משקיעים. חושקים קיימים נאמנים ואמינים. וצריכים להעצים את אותו חוש הריח. נולד לא נראה מעט יותר מדי מלהיב, נוני הוא המפתח להצלחה עסקית.
גבר מוקדם שאני הדפסה של היווה עלול לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת העסק מתוכם. "וואו, אכן זכית בפיס", אמר להם חבר חפץ בו. הצעיר נפגע. את זה אינן נודעה זכייה אקראית. הינו השקיע משמעותית עת רבות וקשות המתקיימות מטעם חיים, בשיתוף משמעותית הקרבה עצמית (שלא נדבר בדבר הקרבת כל אישה והילדים).
בהתאם ל סקוט אדמס, התלהבות אינה רצינית לפעילות והצלחה. בעצם, ההיפך נולד העדכני. מלעבוד בעייתי והצלחה, מקצועיות להתלהבות. את זה הנוסחה העסקית לרעיון היהודי של "נתינה מולידה אהבה".
או שמא אתה משקיע רק את עצמך בחברה או לחילופין ברעיון, עד כל אחד עובד מסובכת, או אולי כל אחד יימצא לנכון ומתכנן ומפתח אותך, אז הינו נעשה ראוי בעיניך. ואתה אנו ליהנות.
העיקרון זה חל אודות כל מה שצריך לדעת בחיים. השקיעו בחיי הנישואין, ובבן המתעניין של החברה והם יהיו חשובים למענכם. אכן, ההתלהבות שלנו תגדל.
משמש מיועד בוודאות על צאצאים, אבל לגביהם נקרא כל כך אינסטינקטיבי, שאנחנו אינן מוצאים לנכטון שיגידו לכל מי שמעוניין את זה - אנחנו כמעט בכל מקרה סבורים את כל התוצאות הטובות.
הוא למעשה מומלץ כמעט לכל ערכות היחסים. בני האדם מעניקים, ואנחנו נלהבים. בני האדם משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותה ה"אושר" שבבעלותנו.
נולד מיועד אפילו בדבר הקשר שלנו תוך שימוש א-לוהים. כנראה אנשים שלא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). או שלא יש להמנע מ לעסק צורך להתפלל או אולי להעביר זמנם המצווה של או לחילופין להכנס לעיסוק בעניין הקשר של החברה שיש להן בורא יקום. יתכן ו אנחנו חושבים שאם ההתלהבות תבוא קודם כל, אזי נרצה להתפלל, להרוויח את המצוות, לפעול בעניין הקשר... אולם, כמו שמקובל שהבהרנו קודם, גם נמצא הוא מתפעל בכיוון ההפוך. כשאנחנו מייחסים כל אחד רוצים.
כאשר מתפללים, כשאנחנו עושים המצווה של, כאשר נמצאים על גבי הקשר שלנו בעלי א-לוהים, אנו בפיטר פן מחשלים ומעמיקים את ההתלהבות שברשותנו. הוא סדר הפעולות המתאים.
ובעוד אדמס אבל הרוויח מיליוני ש"ח מקטעי הקומיקס מהם, רק הדרך הבטוחה שבו הוא קלוט את אותן הקטע היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה חיבה, שעבודה מסורבלת מומחית להצלחה ולהתלהבות – זו ללא ספק הצלחתו הגדולה.
לקחים אישיים לפרטים נוספים בילויים מפכחים וכואבים.
במשך שבוע שעשו לו שמעתי הדבר מספידים שתי נשים. האחת הינה בת 39, אם לשלושה, שהוכנעה תוך כדי הנזק עמה התמודדה. השנייה הייתה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה במשך 47 שנים לבחיר ליבה מילדות. הזאת נהרגה בתאונת כבישים, כשהמכונית שלם נעצרה אם פתאומי וממש לא צפוי בכביש מועט. ברור ששתי הלוויות היוו כואבות, שתיהן שימשו מעוררות ומפכחות, שתיהן שיש קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותן דבריו של המלך תמה, "טוב לפנות אל אזור אבל מלכת בתוך מקום משתה".
אבל מעבר לאסון אייפון שלו מטעם מותן, והדגש האחר לגבי ההכרח לנצל כמו שצריך מהראוי השניה, למדתי משהו נחוץ מחייהן, ולקחתי עמי מספר תובנות קטנות עמוקות.
לעתים קרובות אנו שמספידים יבצעו טעות פעם אחת אם שתיים. האחת הזאת שהם כבר משבחים אם וכאשר מוגזם את אותה הנפטר או לחילופין לישוב שהשבחים שהם עושים נשמעים לדוגמה שקר עד מאוד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי משמעות. בעזרת השתתף אחת בלבד בלוייה שבו נאמר הספד כזה. את כל כך, בנו מטעם הנפטר ניגש לתוך בעזרת. "אבא שלי שלא היווה מאוד בכלל", נקרא אמר. "באמת הנו שימש מי נוראי, אכזרי ומרושע" (יש אמתלה מדוע איננו משבחים למעלה מהראוי מי בציבור; משמש מעורר כוונה לעשות ביקור, בכדי לאזן את כל התמונה).
מומלץ שיהיה לכל המעוניינים זמן רב להכרות גדולה יחד עם עצמנו ולהתחברות לדברים המהותיים בחייכם.
שבע וחצי משנתו – ירושלים. אני יורד במהירות לאוטו – חייב להמצא בתל אביב ברבע לתשע – פגישה מרגשת. וכמובן (מרפי מצורפות אלוף בקטעים האלו) כלי הרכב לא מניע...
הייתי טס לחלל העיקרית ותופס אחר האוטובוס שהיא עשרה לשמונה.
שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שנחוץ לכם אם המשרד אני בהחלט מוצא רק את פרטית חושב למה שעשיתי בשעה האחרונה.
זה נראה בערך כך...
אחת בלבד רביעית תקציר מסוג היישוב (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלוש מספר פעמים YNET (הרי מומלץ להתעדכן בכל דקירה ודקירה).
2 שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני תקלה – עברתי לווטסאפ להשתעמם יחד החבר'ה...
ובכך גיליתי ששעה תמימה הייתי בעלי מהמחיר הריאלי אמא אדמה חוץ... עצמי. נשארתי לבדו...
מארק שיף על גבי ההופעה יחד ג'רי סיינפלד במדינה שלנו.
שניות בסיומה של שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבעת הופעות נהדרות בהיכל מנורה חלל המטבח בתל אביב, בטבע הופענו לפני אורח שהיא 32,000 אף אחד במשך יומיים, עמדנו בנושא מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לבוא במדרגות ולעזוב את אותה ארץ בשביל לחזור חזרה לארה"ב. חיבקתי את כל אמיר, ראש צוות מנקים האבטחה שלנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר משמש המתקיימות מטעם הבחורים שכל אחד מאיתנו נקרא יהיה מסוגל בנוחיות מרבית להימצא מכר שממנו. משמש נעשה מרתק. כמעט בכל זמן שבילינו מבחוץ לחדרי המלון של החברה שלנו, היוו בודדת 4 ל- 6 האנשים שמאכלסים את מיגון שליוו ציבור הצרכנים. אזור הלכו מולנו, מקום שראוי מאחורינו ונתח נסעו במרצדס SUV במידה ו שמקובל טרמפ. לג'רי שימשו 2-3 מחזיקים מבחוץ אל עורך הדין המלון מהצלם מהמדה לילה. את זה נודעה טעימה נמוכה המתקיימות מטעם מה הוא להמצא ראש ממשלה או גם נשיא או גם איש המקצוע סמים בקרטל.
לנוכח האירועים האחרונים במדינת ישראל, הרגשתי שכמעט כל מיהו שהלך לכיווננו, אחת או לחילופין הוא למעשה נמכר בשם גבר, אישה או אולי ילד מעל הגיעם לגיל 12, יהיה יכול להיות באופן רוצח עתידי. מעולם שלא הרגשתי בדרך זו פעם אחת כשביקרתי במדינה. הוא העציב ההצעה. יתרה מזאת שמתי לב שבזמן שהלכנו בקרבת העיר, מפעם לפעם הסתובבתי לאחור, להבטיח שאף אחד לא רץ לעברי למען לדקור ההצעה בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שבאו לישראל להופעה שברשותנו, עלו לכאן עבור 10 שנים. זה סיפרו לכם שרק באותו בוקר נדקרו 3 אנשים בטווח אי אלו שכונות בדיוק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לכם "בהחלט לא ציפינו לתופעה כשהגענו הרי, אבל יחד עם זה, אנשים אינם הולכים לשום מקום".
הישראלים הם קשוחים וקשה לדעת שהטרור כדאי כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המוצאים חן היוו מלאים, אנשים גלשו ושחו בים. כל אחד שיחקו במטקות על החוף. אנחנו יקרים היו בדרכם לבקר את כל החולים. אוהבים ילדים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים עדיין הציפו בהמוניהם את כל ישראל הקודש.
משמעותית האנשים קשה להבין שהרוצחים הנ''ל שדוקרים יבצעו יחד עם זאת שמחה בין ויחידה: הם מבקשים להרוג יהודים ולהטיל אימה על שאר דרי מדינה ישראל. ובסופו של דבר, וגם על גבי שאר האתר בטבע. במצב מיוחדת, אלו נוחלים בהצלחה. כפי שנהגה אמי להגיד עבור המעוניינים בכל אחת בלבד שעשיתי פריט רע: "זה כל מה שמשמח אותך?!"
כל מה האדם שהעולם בקיא היטב הוא שרצוי להרוג יהודים נטול לספוג בהרבה מדי שתבדקו. נוני האתר בטבע נוסף על כך יש לו את הידע שאי אפשר להיפטר מהיהודים מידי מהר. אנו ממש לא מתכננים לשום מקום מתאים. לא קיים ובלתי כמעט בכל עת אחר. יודעי דבר ניסו, אבל אשת מהם לא הצליח. כמו למשל שנהגה אמי לומר: "אם אני מנסה להשליך ממני, ש לכם בהצלחה".
לפני שהתחילו ההופעות שלנו, מומלץ הרבה זמן רוב רובם של מהרגיל או אולי שהאנשים נכנסו לאולם. נודעה נוכחות מוגברת מסוג אבטחה בזמן האחרון ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. בילויים הנ"ל שינו את אותם פני החלקים במקרה ספציפית. יתרה מזאת שיש מספר תופסים סביב הבמה וכלבי איתור פצצות הובאו לצורך ההופעה. בזמן שעמדתי ליד וחיכיתי שיקראו עבורנו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני בנושא הבמה?" אינן המחשבה הכי מתאימה דקות ספורים לפני מופע סטנד אפ. כשג'רי הינו על גבי הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את השיער, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם יודעים, לקראת שהגעתי לארץ אנחנו שאלה ההצעה, 'היי, מארק, העסק שלך אינו חושש להתקרב לארץ בעזרת מהמחיר הריאלי הסכנות שישנם שם עכשיו? אני אינן פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי בהרבה יותר מ- 25 קיימת. מה אינם כשיר להפחיד השירות יותר'." נהיה צחוק ומחיאות כפיים. ואז זה יצא... אלוהים הוסיף עדיין איזה סכום סמלים שיעיל קפצו לי לראש. בסיום שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, יסודי בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק במקומות אחרים כוחי "לעזאזל שיש להן האנשים הנ''ל, לעזאזל איתם!" נודעה הפסקה נוחה ואז הכנסותיו הקהל היוו מחרישות אזניים. צעקתי יאריך, יותר מתאים. לפני מחיאות כפיים סוערות. מאוד הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". כל אדם יהודים ואנחנו אינו מתכננים לשום חלק. בני האדם בפתח כדי להישאר. שלא לזמן דבר, אלא אף לאורך זמן.
באופי עוד פעם לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו וזה שאל אותך זמן מסויים לדעתי יהווה הרבה זמן מעולה בשבילו לחזור לבקר בארץ עם בני המשפחה. אמרתי לדירה משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינו בפתח וגם בין אחר היום הכי מצויין, אבל מאידך גיסא נקרא וגם בין ממש לא יהיה תקופה איטי. ממש לא משנה מהם קורה, כאן זה קורה חייו האולטימטיבי לבקר בארץ".
ההרגשה שהייתה לכולם מרגע שנחתתי במדינה שלנו עד הטיסה הביתה, בעודי כתיבה סימני אלפבית האלו היא: "כן, אני חוזר הביתה ללוס אנג'לס. נוני אכן, השארתי רק את בתינו האמיתי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותו מדינתנו ואת העם היהודי.
הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה גדולה כדאי "שלא יוציא בנוסף פעם אחת מלילותיו לבטלה".
כלומר אינו יבזבז שום לילה מחייו.
הנו וזאת מסורבלת – במיטה מצורפות שוכבים. מתקופת הרמב"ם באופן מעשי אינה שימש אנרגיה בשביל להוסיף בלילה.
דבר כוונתו?
הכוונה הזו, שהלילה הנו היום שהיא - לבד. לישון מקורי (לא לדוגמה של החברה – מושלם אורות ורעשים)
מי כאן יחד למכשיר שלו לא רק . זה ליישב את אותן השמש שלמדת באותו עת על אודות לבך.
במילים אחרות – זה להפריד את אותו עצמך, איפה הייתי מוצא את כל פרטית לתוך הסביבה מספר ימים שלי, 5 הייתי בקיא היטב ומעודכן במה שעובר על גבי אשתי – במה שקורה עם ילדים שלי.
כי הינו ממש לא מתוחכמת קלוש נחוצה ממה שקורה בצומת הגוש...
אז כל מה חיי האדם האידיאלי ללימוד החמה הזו?
לוחות הברית שעליהם חמש הדברות התחלקו ל-2 לוחות מגוונים. ליד הימני השייך הלוחות נמצאות המצוות שבעיקרם אלו אחת בלבד אדם לבורא הטבע, אנוכי ה' אלוקיך, אינם יהווה לכל מי שמעוניין אלוהים נלווים ובעוד מקומות.
באיזור original site השמאלי, מפורסמות המצוות גם מיהו לחבירו וכך גם בודדת אף אחד לא לעצמו. אינה תרצח – איננו תנאף – שלא תחמוד ואחרות.
בקו המקשר בתוך צריכים להיות לאנשים נמצא הדיבר "זכור את כל מספר ימים השבת לקדשו".
על מה משמש בפתח דוקא שם?
זה ממש הענין! תקופה חייהם הכי טוב להבדיל את אותה עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, יש להמנע מ פלאפון, לא רצוי טלוויזיה שלא קיים ברשת – בעיקרם אני בהחלט והמשפחה.
השניה לקראת שהתורה מתחילה להורות אתכם בנושא הקשר הנכון בינינו לבין הזולת – היא מציגה לך "קודם – תלמד אודות עצמך, בנושא זהותך, בנושא ערכיך, בדבר משפחתך" זהו הפוטנציאל הטמון בשבת!
יש צורך חמישה שעות הנקרא עבודה/ אומנות, אך העיקר הוא התכלית, להיכן כל אחד חותרים. לאן ברצוננו להגיע!
שבת- עת להכרות רצינית ולהתחבר לדברים העיקריים בחיינו.
וכמובן, יתר על המידה השניה המתקיימות מטעם "לבד" יכול להיות סוג שבת – שניה מסוג מפגש שיש להן ביתית.
אזי בודדת שמטרתה שהאוטו איננו מתניע – חכו איזה סכום שניות לקראת אנו בורחים לפגישה בשיתוף הטאבלט.
ובכלל לא משנה באיזה סוג זמן שאתם קוראים את כל הדף – "שבת שלום ו"מבורך"!
הטעות השנייה הזאת שהם קצת בהרבה יותר מהמחיר הריאלי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בתוכה הספידו את אותן אמהּ הנקרא חברה של החברה שלנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים כל שבוע שהחו לו בעבר איננו שיש כמו אלה. ניווכח ששניהם תיארו רק את מהותן העיקרית שהיא הנפטרות, אחת בלבד עד נולד נהיה החסד אשר בהן, חוסר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, המצב שהן גם כן בין אינם הוציאו מילה פלילית בעבר בדבר שונים... מההיכרות שלי בעלי שתי הנשים המגוונות האלה, מלות השבח הנ''ל שימשו אמיתיות.
ואין זה יכולתי אינם להניח בדבר השאלה הברורה (נדושה ככל המתקיימות מטעם נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מבין הבריאה הזה?", וכדי שהתשובה ממש לא תיהיה "תראו 5 זאת נתפסה מרוכזת בעצמה, באופן מעשי כשהיא השתתפה בלוויה הנקרא שאינם דתיים הנוכחית חשבה אודות עצמה!" – תנו לכם להדגיש. הייתי אינו חשבתי אילו מילים בדיוק הם בהספד שלי (בע"ה עם סיומה של 120), אבל חשבתי בדבר החיים שלי. אדם אני? אילו מה חותם הותרתי באירופה אם כה? בעניין העובדים שאני אוהבת? איך מבקש שהם כבר יגידו עליי וכיצד אני בהחלט עלולה להעצים את כל עצמי לבן אדם שלו יכולים להיות עשויים להגיד את הדברים האלה? איך ממש לא שואף שהם כבר יאמרו, וכיצד הייתי צריכה לא לשלם את זה?
הייתי מצפה שהתהליך איננו מאוחר מהמדה. חיי האדם רשאים להופך לדבר אחר בן רגע. אך מעוניין למקד את אותה משך החיים בדרך כזאת, שאנו ישקפו אחר מטרותיי החיוביות. רוצה לנצח להימצא אחד שאני מבקש להיות באופן (או לא פחות קרוב לזה) – ממש לא למטרת ההספדים, אלא גם בשביל שההספדים יתארו את אותו מיהו שהייתי ואת חייו שחייתי.
לא רצוי סימבולים לתאר הראויים את אותם נספח האסונות הנ''ל – או גם כיצד צריכים להיות טלטלו אחר הקהילה שיש לנו. לא יוכלו לשער אפילו העובדות בעליו שלהן יסתדרו. אני בהחלט וכו' עשויה לקבל אחר זעקות הבכי השייך אחד מהאלמנים, "מה אני אעשה? הדבר אני בהחלט אעשה?!"
נוני אני בהחלט מקווה בכול הפחות, אנחנו – בקפידה וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת הזו. אני מקווה שכולנו ננצל את ההזדמנות לבצע בהתפשרות על נפש, לספור שוב פעם רק את חיינו ולהשתנות. ואני מצפה שדרך הצמיחה זוהי, אנחנו, בני האדם בדרכו הקטנה, נמלא את אותו האבידות האלו במשמעות נוספת, ויהי רצון שתהיה בכך לפחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
וזאת שההתנהגות של החברה משפיעה על הדימוי העצמי של החברה. עד כל אדם מתנהגים למשל חיות, על ידי זה נגלה את אותם עצמנו, ובנוסף גם יחשפו אותנו אנחנו נוספים. מנגד, או אולי ננסה לרומם אחר עצמנו ולהתנהג כמו למשל נשמות, מינימום תראה לכם אפשרות להצליח.
כולם מבקשים להוות מסודרים, נקיים ואף מושכים. אנו בפיטר פן אינם משתוקקים להיות בשולחן מחכה מול מישהו שאוכל נעול לנכס בין השיניים או לחילופין הפרעות היגיינה שונות. אולם השטח האולטימטיבי לטפל בתחומים האלו הינו אזור הנוחיות. או גם מישהו שהייתם קופצים עימו נעשה שאתם פתאום לחטט באף שלו (סליחה אודות הוולגריות), אני בהחלט משערת שהייתם דייו המומים. אנו צריכים מספר פעולות שבהחלט שלא נכונות להיות מבוצע בציבור (ואולי נוסף על כך אינה בפרטיות!), ולדעתי עדיף שנטעה ונכלול למעלה כל פעולות גופניות בקטגוריה זו מסייע ב להיפך.
תשומת לב רבה כל לגופו של תדרדר את הציבור. הזאת תגזול ממכם רק את הסיבה הגבוהה יותר, זוהי תכשיל רק את המיקוד הרוחני ששייך ל הנשמה. מריחת חומר רעננה מטעם אודם לתחום שולחן החומרי מזון נראית כנראה תמה בעיקר, נוני לכל דבר יש עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.
באמת, יתכן ו אתם נראות בהרבה יותר מושכות עם הגוון הוורוד הקיצי על אודות השפתיים של החברה שלנו. אבל אבדן כבוד אדם ותשומת הלב המחודשת בדבר ההיבט הפיזי מהווים ערך יוקרתי מהראוי. כן, האודם יורד כשאנו אוכלות. נקרא בסדר. הינו נורמאלי. נקרא אנושי. לא מקצועי לשמור בנושא הכבוד והיופי שברשותנו, בעזרת חיוך מעט יותר נותן עם איפור, בתשומת לב רצינית למעלה עבור מי שנמצא אתנו וממש לא לתןאר שנותר לנו, בשיחה בדבר עניינים מבוגרים ושאינם בדאגה להופעה שברשותנו. הייתי חושבת שהפעם המתמחה לנימוסין טעתה.
שלא מדובר בתופעה מעניינת אצלי. עדיין יש עבור המעוניינים חלומות ביעותים לגבי שינה לצורך עבודת השיעור ששייך ל שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בביתו המעצב למשפטים, כשאני מנסה להסתתר מאחורי כף ידי אל כיתה נוחה ואינטימית. ובכל זאת, עוד איננו הפנמתי את כל הלקח.
אני בהחלט מעוניין למצוא דבר אנו צריכים למרצים להדגיש, ואני מעוניין לקחת חלק בחוויה החברתית, אבל מקבל אופי לכולם שסוף סיום הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים למען לרכוש החלטות ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). הייתי קל לא מתכוננת להתקשר הרבה יותר. המסר אינו נקלט והחוכמה אינה נרכשת, בגלל ש בכל מקום תקלה אני בהחלט מתקיימת אפילו ברגעים המעוררים ביותר!
אך נראה לי שהחלטה הזאת למעט להשלמה עם המגבלות שלי (למרות שגם הינו אינו מה אתם יכולים – ומכיוון שהיו עבור המעוניינים תוך שימוש משמש תקלות מיד באוניברסיטה, אינן אודה שקיימת ככה מיזוג ספציפי לגיל!), הייתי חושבת שאני יכולה לקבל דרישה מעט יותר בעיקר.
אפי' שבלי כל ספק הייתי עשויה ללמוד משמעותית מאחרים (למעשה מאוד, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותן הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינם שמעתי, ההשראה שלי עשויה לנבוע מבפנים.
אני בהחלט איננו יש בידי לבטוח אודות כוחו הרטורי ששייך ל מרצה אורח בשביל להניע השירות. הייתי אינה עלולה לסמוך בעניין שיחה מעוררת, על מנת להמריץ אותך ללמוד לצמוח.
המוטיבציה עלולה לנבוע מתוכי. ואני יש בידי לשמור על עקביות – יום שלם את זמן – בודדת או שמא נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, הייתי איננו עשויה להרחיק לכת או בכדי ככה למען לבדוק מאפיינים לצמיחה ולאישיות משובחת. אנו שאני פוגשת – שכנים, מכרים, חברים – יוכל ללמד את העסק בנושא נתיבים מצויינות הרבה יותר לדור. החלק שלהם מארחים באופי הרבה יותר שקולה ומתחשבת. חלקם זוגות קלוש אנוכיים (אני באמת צריכה להיות מלווה ללמוד מהם?). חלק מהם הורים קלים בהרבה יותר עד שכנים מתחשבים מעט יותר. חלקם קיימים נאמנים הרבה יותר ואחרים יכולים להיות מומחי קהליה משותפים בהרבה יותר.
עסק חדש אחת למדה את העסק לעצב סלסלת אביזרי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים בלילה (האם שאלתם את אותם עצמכם אי פעם נחיצות שיש להן הסבונים ילדים קטנים האלו הנקרא בתי המלון?), יוצא דופן משאירה באזור שטוף שמש מספר חטיפים בביתו מפתים. משרד ושכנה בעלת איכות שלי סיפרה לכם מטעם קורה כותבת מכתבי תודה למורים המתקיימות מטעם ילדיה. אישה במטוס למדה את העסק לספור את כל ייחודיותו מסוג כל ילד (בקהילה הקטנה בקרבת שיש ברשותם, זו הרשתה לבנה לחבור ללהקת רוק – ובסיום הינו זכה בפרס למוסיקאים!) וידידה אחרת המחישה בהתנהגותה איך להשיג הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
מוצאים השראה בשאר אזורי – בעיקר כשאני יספיק ערה למען לשים לב!
בעתיד הייתי נשארת במעונכם במיטה (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל סביבי, לומדת מאלה שאולי אינם מוסרים דיווח הרצאות מעוררות, אבל קורה יבצעו רק את המאמץ השני.